More on Slavery

In response to yesterday's post, my chavrusa, Rabbi Josh Weinberger pointed out the following:

I agree with your general point . The Rambam in the last halacha of hilchos avadim which is also the last halacha of sefer kinyan, makes exactly the point that not everything that is mutar is a good idea and in fact we are obligated because of vehalachta bidrachav to be "nicer" than shuras hadin requires.

Here is the Rambam:

יב  [ח] מותר לעבוד בעבד כנעני בפרך.  ואף על פי שהדין כך, מידת חסידות ודרכי החכמה שיהיה אדם רחמן ורודף צדק, ולא יכביד עולו על עבדו ולא יצר לו, ויאכילהו וישקהו מכל מאכלו ומכל משקהו.  חכמים הראשונים היו נותנין לעבד מכל תבשיל ותבשיל שהיו אוכלין, ומקדימין מזון הבהמות והעבדים על סעודת עצמן.  הרי הוא אומר "כעיני עבדים, אל יד אדוניהם--כעיני שפחה, אל יד גברתה" (תהילים קכג,ב).  וכן לא יבזהו, לא ביד ולא בדברים:  לעבדות מסרן הכתוב, לא לבושה.  ולא ירבה עליו צעקה וכעס, אלא ידבר עימו בנחת, וישמע טענותיו.  וכן מפורש בדרכי איוב הטובים שהשתבח בהן "אם אמאס--משפט עבדי, ואמתי:  בריבם, עימדי.  . . . הלוא בבטן, עושני עשהו; ויכוננו, ברחם אחד" (איוב לא,יג-טו).

 יג  ואין האכזרייות והעזות מצויה אלא בגויים הערלים.  אבל זרעו של אברהם אבינו, והם ישראל שהשפיע להם הקדוש ברוך הוא טובת התורה וציוום בחוקים ומשפטים צדיקים--רחמנים הם על הכול.  וכן במידותיו של הקדוש 

ברוך הוא שציוונו להידמות בהם, הוא אומר "ורחמיו, על כל מעשיו" (תהילים קמה,ט).  וכל המרחם--מרחמין עליו, שנאמר "ונתן לך רחמים וריחמך והרבך" (דברים יג,יח.(

(I can't find a translation on-line - let me know if you need one.)  The basic ideas are that while it is technically permitted to work your עבד כנעני arduously, it is inappropriate to do so, and everyone should be merciful with their slaves.  And early chachamim would give them the same food that they would eat, and be sure that they ate first, as the passuk says (Tehillim) "Like the eyes of a slave to his master, of a maidservant to her master [so to should our eyes be to Hashem].  And you shouldn't embarrass or scream at them or get angry at them, but rather should speak gently and listen to their complaints...

And cruelty and stubbornness are not traits of Jews who are merciful to all, just as of Hashem it says (Tehillim) "His mercy is upon all".

This got me thinking that there might be two other reasons for the Torah's tolerance of slavery.  First, conceptually it is valuable for the construct of slavery to exist to give us a model for our relationship with Hashem.  To this point, Rabbi Weinberger insightfully responded that "all of the avinu av harachaman and avinu malkeinu becomes much more meaningful as a parent and specifically seeing how difficult to remain patient as a parent even if we love our children.  Never thought about that with avdus -- but I guess that's why the rambam quotes the pasuk of ke-einei avadim el adoneihem".  The Sefer Hachinuch talks about an idea like this regarding kibbud av v'em, which is famously placed on the בין אדם למקום side of the עשרת הדברות.  He says that our relationship with our parents is the closest tangible thing to our relationship with Hashem, and therefore, a reason for the mitzva is to train us to relate בין אדם למקום.

Additionally, perhaps even practically the institution is valuable to give us a laboratory to practice v'halachta b'drachav, outside of formal halacha - to see if the bigger messages of the detailed mitzvos got across.  By giving us a context in which we may indulge many of our worst instincts and character traits within the formal boundaries of the halacha, we are then challenged to rise above it, לפנים משורת הדין, and emulate the ways of Hashem in the way that we treat the most vulnerable members of society, and recognizing, that relative to Him, we are עבדים, and we expect and receive His mercy.

I would love some reaction to these ideas, so the inbox is open.